טוניק ודנציגר נאמנות בע"מ נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שות

החלטה

זוהי בקשה להחייאת של חברת "טוניק ודנצינגר נאמנות בע"מ" (להלן: "החברה"), ולביטול המחיקה ממרשם רשם החברות (להלן: "המשיב") בהתאם לסעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983. המשיב, מסכים לפעול להחייאת החברה אך מתנה זאת בתשלום מלוא חוב האגרות אותו חבה החברה החל משנת 1990 ועד ליום זה. תנאי עליו חלוקים הצדדים.

החברה, התאגדה ביום 8.8.1984 ונמחקה מהמרשם ביום 30.12.1997 וזאת לאחר שלא הגישה דוחות שנתיים כנדרש, ואף חדלה מלשלם אגרות החל משנת 1990.

עתה, עותרת החברה באופן עקיף על ידי בעל מניות ומנהל בחברה (להלן: "מר יהודה טוניק") להחיות את החברה, לצורכי פירוקה מרצון, ומשכך, לדידו, אין על החברה לשאת בחוב האגרות האמור. זאת, בהתאם לתקנה סעיף 5(א)(ד) לתקנות החברות (אגרות) תשס"א-2011 שכן לטענתו, כאשר נדרשת החייאת חברה אד-הוק לצורכי פירוק מרצון זוהי פעולה המחויבת על פי דין ולכן חל עליה פטור מתשלום חוב האגרות.

צודק המשיב בתגובתו כי הגשת הבקשה עומדת בניגוד לפרוצדורה המשפטית לפיה חברה מחוקה איננה בעלת אישיות משפטית, על כן איננה כשירה לזכויות וחובות וודאי שלא יכולה להיות צד להליך משפטי. עם זאת, מכיר המשיב בתצהירו של מר יהודה טוניק ועל כן אינני מוצאת לדחות את התביעה בגין עילה זו, שכן מן הראוי היה שבעל המניות החתום על התצהיר אכן יהיה צד להליך .

אשר לחוב האגרות, מצאתי כי בנסיבות העניין אין מקום להיעתר לבקשה ולפטור את החברה מתשלום מלוא חוב האגרות.

עניין לנו בבעל מניות בחברה שאף מוגדר במרשמי המשיב כנושא משרה, ובשל כך אין חולק כי הוא מצוי במעגל הפנימי של החברה. אותו מעגל האחראי במישרין ובעקיפין לניהולה והתנהלותה התקינים של החברה, לרבות הסדרת עניינים פרוצדוראליים הנוגעים למשיב ועל כך כבר עמדתי רבות בבש"א (ת"א) 12334/01 ורשבסקי מרים נ' חברת חלקה 143 בגוש 6122 בע"מ ואין צורך להכביר מילים בעניין זה.

אין ולא יכול להיות ספק, כי אף אם מדובר בחברה לא פעילה בין שנים מסוימות, מוטלת חובה על בעל מניות שאף נושא משרה בחברה, אחריות ישירה למצב הנוכחי של החברה, כך שברי כי חוב האגרות האמור נוצר בצלמו ובדמותו, ועל כך אין לו להלין, אלא על עצמו.

לשון תת ס' 5א(ד) לתקנות החברות מורה כי:

"חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה". (ההדגשות אינן במקור – ו.א)

מדובר בבקשת החייאת החברה לצורכי פירוקה, דבר שבכל מצב שהוא, אינו מהווה ביצוע פעולה שהיא חייבת על פי כל דין. יגעתי ולא מצאתי טעם בגינו יש חובה על פי דין לפרק את החברה ומשכך לפוטרה מתשלום האגרות המלא.

אם לא די בכך, הרי שלא בכדי, לשון הסעיף איננה נוקבת בזהות מגיש הבקשה, שכן שמורה לבית המשפט הסמכות המלאה להכריע בכל מקרה לגופו, וּודאי שעה שהבקשה הוגשה מטעם בעל מניות ונושא משרה בחברה. מושכלה יסודית היא, כי הקמת חברה בבסיסה מכוונת לתכלית אחת עיקרית, המתמצת בהשאת רווחים לבעלי מניותיה, ומשכך, אך סביר כי פירוק החברה משמעו חלוקת נכסים או פעולות אחרות אשר יביאו תועלת לבעלי המניות ומכאן האינטרס שלהם לבקשו.

סוף דבר, בנסיבות העניין החברה ניתן להחיות את החברה כמבוקש, אולם זאת ובכפוף לתשלום מלוא האגרות, כאמור בדרישת רשם החברות.

אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע החלטתי.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: